וומן יום 18 למסע

 
הפורום נעול. אינך יכול להוסיף הודעות, לכתוב תגובות ולערוך הודעות של עצמך   ההודעה נעולה. אינך יכול לכתוב תגובות או לערוך את ההודעה, אם אתה כתבת אותה    עמוד ראשי -> יומן מסע 2012
צפה בנושא הקודם :: צפה בנושא הבא  
מחבר הודעה
רעיה ויוסי



הצטרף בתאריך: 24/05/2006 ב- 15:59:03
הודעות: 456

הודעהנשלח: 21/03/2012 ב- 20:45:23    כותרת הודעה: וומן יום 18 למסע תגובה עם ציטוט

יומן מסע יום 18
סגלית אור, שורשים

הבוקר האיר במושב תלמים, בו בילינו את הלילה הקפוא – חלקנו בתוך מועדון הנוער וחלקנו באוהלים בחוץ. אחרי טקס בוקר קצר יצאנו לדרך, דרך המושב והישר אל גבעה סמוכה עליה ישב משלט ברור חיל בתקופת מלחמת השחרור. כיום אפשר עוד לראות על הגבעה תעלות קשר וחפירות שונות, אך בעיקר פריחה נהדרת של נוריות וסחלבים, וזכור לטוב (בזכות שמו הייחודי והמחמיא) גם הצחנן המבאיש.
מכאן המשיכה דרכנו לאורך כל היום בנוף של גבעות נמוכות, בין ובתוך שדות רחבי ידיים. רשימה (חלקית ודאי) של הגידולים דרכם עברנו כוללת פרדסים של תפוזים, לימונים וקלמנטינות (מהם קטפנו לאחר שהודיעונו שהקטיף כבר עבר ומה שנותר מותר ללקט), חממות בהם הודלו צמחי פלפל ועגבניה עד גובה אדם, גני ירק של סלרי, חסה, קולרבי, כרוב ירוק ואדום, תפוחי אדמה וכוסברה ריחנית (יצא לכם פעם להריח שדה שלם של כוסברה?). ובין לבין - מרחבים עצומים של חיטה. אוסקר נזכר בשדות התירס הנרחבים של אוהיו, ארה"ב (להבדיל) ונירית טוענת שנקלענו לציור של ואן גוך. היום היה אביך, והאובך טישטש וריכך את תווי הנוף.
מאחר שלא רצינו להשחית את השדות, מצאנו את עצמנו מתווים מסלולים מפותלים לתפארת, בשולי שדות, לאורך תלמים ולעיתים, בלית ברירה, בטור עורפי דרך החיטה המשתבלת, כשהשיבולים מדגדגים את מרפקינו. חיזר שהיה צופה בנו מן החלל החיצון ודאי לא היה מבין למה מרחק קצר יחסית בקו אוירי דומה אצלנו לניווט במבוך.
באתר של מקורות קיבל את פנינו ג'וני, שהסביר על קווי המים המתאחדים באתר ובכלל על משק המים בישראל, תוך שהוא שובר כמה מיתוסים. הידעתם שמי הכנרת כבר אינם מגיעים לנגב – ואפילו לא לת"א? רק אנחנו הגליליים, מסתבר, זוכים לשתות מי כנרת. רוב הדרומיים (ובתור צפונית אומר שהביטוי כולל כל מי שדרומי לחדרה) שותים תמהיל של מים מותפלים מתחנות ההתפלה בחדרה, באשקלון ובאילת עם מי בארות.
המשכנו לארוחת צהריים למרגלות מצודת יואב, היא משטרת עיראק סוידאן המפורסמת. במצודה סיפר יאיר המדריך את סיפור המקום במלחמת השחרור. ומשם, בהקפצת מכוניות מאולתרת ומאורגנת להפליא, קיצרנו דרכנו לגבעת תום ותומר – פינת חמד שהקים יואב קידר מקיבוץ נגבה לזכר בנו תומר שנהרג באסון המסוקים, חברו תום כיתאין שנהרג אתו, ושאר חללי האסון. יואב שתל על הגבעה מבחר יפהפה של צמחי ארץ ישראל, ושילב ביניהם אבנים עליהם חקוקים שמותיהם של חללי האסון – כל אחד בתוספת כמה מילים מהמשפחה. חלק מהשמות מוכרים יותר – מי בזכות בני משפחותיהם שצעדו עימנו בשביל לאורך השנים, מי מכיוון שעברנו דרך ישוביהם בשנים שעברו ושמענו את סיפורם. יואב מספר בפשטות ובשקט את סיפור המקום, מדגיש את חשיבותה של היושרה בעיניו ולבקשתו – כולנו נעמדים ושרים "התקווה". השירה שקטה – בגלל הערב היורד, הפסטורליות של המקום, והדמעות החונקות את הגרון.
הלילה נישן בקיבוץ נגבה, באולם גדול המשמש כ"ג'ימבורי" לילדי הקיבוץ. ילדי השביל (צעירים ומבוגרים כאחד) הרגישו מיד בבית בין המזרנים הצבעוניים ומתקני המשחק המרופדים. לילה טוב...
חזור למעלה
צפה בכרטיס האישי של המשתמש שלח מסר אישי
הצג הודעות קודמות:   
הפורום נעול. אינך יכול להוסיף הודעות, לכתוב תגובות ולערוך הודעות של עצמך   ההודעה נעולה. אינך יכול לכתוב תגובות או לערוך את ההודעה, אם אתה כתבת אותה    עמוד ראשי -> יומן מסע 2012 כל הזמנים הם שעון ישראל (GMT + שעתיים)
עמוד 1 מתוך 1

 
עבור:  
אתה לא יכול לשלוח הודעות בפורום זה
אתה לא יכול להגיב להודעות בפורום זה
אתה לא יכול לערוך את הודעותיך בפורום זה
אתה לא יכול למחוק את הודעותיך בפורום זה
אתה לא יכול להצביע למשאלים בפורום זה


Powered by phpBB © 2001, 2005 phpBB Group
Powered by phpBBHeb © 2002 phpBBHeb