היום ה-29, היום האחרון למסע, 23/4/09

 
הפורום נעול. אינך יכול להוסיף הודעות, לכתוב תגובות ולערוך הודעות של עצמך   ההודעה נעולה. אינך יכול לכתוב תגובות או לערוך את ההודעה, אם אתה כתבת אותה    עמוד ראשי -> יומן מסע 2009
צפה בנושא הקודם :: צפה בנושא הבא  
מחבר הודעה
רעיה ויוסי



הצטרף בתאריך: 24/05/2006 ב- 15:59:03
הודעות: 404

הודעהנשלח: 24/04/2009 ב- 17:11:37    כותרת הודעה: היום ה-29, היום האחרון למסע, 23/4/09 תגובה עם ציטוט

היום ה-29, היום האחרון למסענו בשביל ישראל, 22/4/09
פתאום קם אדם בבוקר ומרגיש כי הוא עם, מתחיל ללכת ומבין שהיום זה נגמר...
בוקר אחרון בקלעת נמרוד – מבצר נמרוד המשקיף לעבר לבנון ואצבע הגליל. קרוב לשלש מאות איש, ביניהם הקבוצות מאתמול וגם קבוצה מביה"ס "גן ונוף" שצעדה אתנו בעבר והחליטה שלא לוותר ולשוב ולהצטרף אלינו היום, התאספו מול הנופים ליום האחרון של מסע "נפגשים בשביל ישראל" תשס"ט – 2009- הלא הוא מסע של "סיפור דרך סיפור". החניה במקום מתוקתקת בעזרת אוסקר ומוטי הוותיקים שמסייעים בידי אסאד – מנהל האתר החביב שדואג לנו.
את היום הזה הקדשנו, בין שאר הנופלים לאבי שלנו. ממקום הכינוס ניתן לראות את הבופור ואת רכס עלי טהר שאליו המריאו המסוקים שהתנגשו מעל שאר ישוב, לשם נגיע אחר הצהרים.
משה סולניק, מדריך הטבע שלנו נותן לנו סקירה קצרה על הנופים והיישובים הנפרשים מולנו, ואנחנו מתחילים בירידה התלולה לעבר הבניאס. אנחנו נפרדים בעצם מהגולן, וכאן המקום להודות שוב לכל החברים מהגולן, לאורי הייטנר ממתנ"ס גולן ולכל הרבים הנוספים, שבמשך כל השבוע אירחו אותנו בחום ודאגו לכל מחסורינו והסעותינו!
אנחנו גולשים (ומועדים...) במדרון התלול עד למעיין הבניאס היפה, למים הצלולים והקרים, שם בצל השמורה אנו עוצרים לסדנה. בפעם האחרונה במסע אנו רואים כיצד מתרחש הפלא והטור הארוך מתקבץ למעגלים מעגלים, קבוצות קבוצות הנפרשים לרוחב הדשאים, ובהנחייתם של מיכל אבירי ובסיועו של אבי בלכרמן, עוסקים ב"שביל השאלות". תוהים מה התעורר בנו תוך המסע, אלו שאלות עורר הלימוד היומי, והאם הצלחנו לקבל גם תשובות תוך כדי המסע. עם חלק מהשאלות (והתשובות) נחזור גם הביתה.
הסדנה מסתיימת בסעודת הבוקר, ולאחריה אנו צועדים לאורכו של הבניאס בדרך המפותלת, לעתים גבוה מעליו, ולעתים ממש בצדו בין הפריחות הצבעוניות, לפעמים תחת העצים המצלים ולפעמים בתוך השיבולים הצומחים לגובה רב.
וכל הזמן שואג הבניאס בשצף קצף. מי החרמון זורמים בגעש, במפלים ומערבולות. מכאן נראה לנו שיש המון מים.... כולם רוצים לטבול ולהתרענן, אבל כשאנו עוצרים להפסקת צהריים מסתבר שאין אפילו אמיץ/ה אחת/ת שנכנס/ת למים הקפואים... פה ושם טובלים רגליים ומרעננים את הראשים, המים באמת קרים מאד. בקבוצות אנו יוצאים ממסלול הבניאס לשער המזרחי של מושב שאר-ישוב, שם בצל הסככה (עם ארטיקים לתגבור) אנו מחכים לאוטובוסים ש"מקפיצים" בכל פעם קבוצה אחרת לאתר ההנצחה לחללי אסון המסוקים, שם בהדרכת שאול אלתר אביו של אבנר, ורותי שרייבמן אמו של ניר, יחד עם יוסי ורעיה יוצאות הקבוצות לסיורים באתר. בתוך כל זה מגיעים לאתר כארבע מאות מבקרים נוספים!! ותנועת האוטובוסים נפקקת לכמה רגעים, אך בסיכומו של דבר מצליחים כולם להתרשם מהאתר המכובד, היפה והמרגש. שמחנו לראות, לאחר כששה שבועות של מסע בהם לא יכולנו לבקר באתר, כי הוא ממשיך להיות נקי ומסודר, ושכל הצמחייה פורחת בשלל צבעים.
האוטובוסים מסיעים אותנו לשער הראשי של שאר ישוב שם מחכים לנו ילדי היישוב עם דגלים וחולצות השביל, ומובילים אותנו לדשא שליד בית העם. קפה ותה, לימונדה ועוגות, וכבר אנחנו משתרעים על הדשא לטקס סיום המסע (שמתחיל בזמן!), שארגנה והפיקה, כמו גם אירועים אחרים לאורך המסע טלי פ. טלי מלווה אותנו זה שנים רבות. כאחראית על החינוך הלא פורמלי בביה"ס "הר וגיא" שבדפנה, טלי ארגנה והפיקה את ימי העיון הנפלאים לזכר חללי אסון המסוקים, ומהמסע הראשון טלי אתנו בעזרה ובסיוע בכל מה שנדרש.
בני בן מובחר, ראש המועצה האזורית מבואות חרמון, שמלווה את משפחות אסון המסוקים שנים רבות, מגיע לברך אותנו. המועצה לא וויתרה על זכותה לסייע לנו בהסעות גם הפעם, בניצוחו של ידידנו הוותיק מנחם פז שצועד אתנו כבר המסע החמישי.
יוחאי שרון בשם "צו פיוס" ומוטי זעירא בשם "המדרשה באורנים" מברכים על סיומו של עוד מסע שיכול היה לצאת לדרך רק דרך השותפות של הגופים – שהיא שותפות אמת, ברצון בדאגה ובמאמץ לקיים את המסע.
"גיסים ונפלאות" הצמד הנפלא פותח בשיר ומיד "פורץ" מעגל רוקדים של החבורה ושל הצועדים הרבים – צעירים ומבוגרים, חדשים וותיקים, כולם רוקדים יחד.
לא רוצים להפסיק ולרקוד, אבל רוצים מאד לשמוע קצת מ"יומן המסע"
. הצוות המנהלתי הנפלא – תמר זעירא, אוהד בן משה ודניאל קוראים לנו ממילון המונחים ההומוריסטי של המסע. סגלית אור, שצעדה כל ששת השבועות עם בתה בת ה-13 רותם, מאירה נקודות מחשבה שעלו לאורך הדרך. מאיה להמן מתרגשת ומרגשת בסיפור המסע הפנימי שעשתה עם המסע הרגלי.
עזריאל גיאת, מוותיקי השביל סוקר בהומור וברצינות את מאפייני השביל, ושני מסכם בצורה פיוטית את המסע.
תודות רבות לכל מי שסייע לקיים את המסע.
תם ולא נשלם סיפור של מסע "סיפור דרך סיפור" – נפגשים בשביל ישראל תשס"ט.
חזור למעלה
צפה בכרטיס האישי של המשתמש שלח מסר אישי
הצג הודעות קודמות:   
הפורום נעול. אינך יכול להוסיף הודעות, לכתוב תגובות ולערוך הודעות של עצמך   ההודעה נעולה. אינך יכול לכתוב תגובות או לערוך את ההודעה, אם אתה כתבת אותה    עמוד ראשי -> יומן מסע 2009 כל הזמנים הם שעון ישראל (GMT + שעתיים)
עמוד 1 מתוך 1

 
עבור:  
אתה לא יכול לשלוח הודעות בפורום זה
אתה לא יכול להגיב להודעות בפורום זה
אתה לא יכול לערוך את הודעותיך בפורום זה
אתה לא יכול למחוק את הודעותיך בפורום זה
אתה לא יכול להצביע למשאלים בפורום זה


Powered by phpBB © 2001, 2005 phpBB Group
Powered by phpBBHeb © 2002 phpBBHeb